Tattoos and Ta'amei HaMitzvot

This is the text of the Mishna and Gemara (Makkot 21A) on the topic of tattoos:

משנה

הכותב כתובת קעקע: כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב - אינו חייב עד שיכתוב �ויקעקע בדיו, ובכחול, ובכל דבר שהוא רושם.

רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר: אינו חייב עד שיכתוב שם את השֵּׁם, שנאמר (ויקרא יט,כח) "[ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם] וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י ה' "׃

גמרא

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: עד דיכתוב " אֲנִ֖י ה' ''' ממש ?

אמר ליה: לא! כדתני בר קפרא: אינו חייב עד שיכתוב שֵׁם עבודת כוכבים, שנאמר " וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י ה' " - אני ה' ולא אחר.

אמר רב מלכיא אמר רב אדא בר אהבה: אסור לו לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע.

...

רב ביבי בר אביי קפיד אפילו אריבדא דכוסילתא;

רב אשי אמר: כל מקום שיש שם מכה - מכתו מוכיח עליו.

____________________________________________________________________

Concerning tattoos the Torah states in Vayikra (19:28):

" וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י ה' "

The Mishna contains an interesting dispute on the parameters of the tattoo prohibition:

The Chakhamim maintain that any form of tattoo is prohibited and therefore liable to receive מלקות.

R' Shimon ben Yehuda in the name of R' Shimon maintains that only if one writes the name of a false deity is one liable.

What is the basis for this dispute? After stating the prohibition to make a tattoo the Torah adds two words: " 'אֲנִ֖י ה ''. It seems that the Torah is giving us the ta'am for this prohibition - in other words, in translation we would add the word "because" before " 'אֲנִ֖י ה '' - to paraphrase, "Do not make tattoos because I am Hashem". This would mean that the ta'am for the prohibition of making a tattoo is that it is a rejection of Hashem. However, there are two kinds of ta'amei haMitzvot: 1) a ta'am that provides the origin of a mitzvah and does not necessarily explain every case; 2) a ta'am that explains every case.

If the ta'am is of the first kind then we could say the following: Idolaters used to make tattoos in order to demonstrate how they belonged to, or were servants of, their deity. Because of this practice the Torah prohibited all forms of tattoo. In other words, the Torah is saying: "Do not make tattoos because it was originally an idolatrous practice because I am Hashem so you must distance your self from all such practices."

If the ta'am is of the second kind then we must say that the Torah is only prohibiting that kind of tattoo which is explicitly a rejection of Hashem. In other words, the Torah is saying: "Do not make tattoos because I am Hashem - the gods that your tattoos declare allegaince to are not."

Two ways of categorizing the tattoo prohibition now emerge:

1) Idolatrous Practices --> Tattoos

________________--> Other Practices

2) Tattoos ---------------> Idolatrous

________---------------> Non-Idolatrous

The Chakhamim who hold one liable for all forms of tattoo use the second categorization. In other words, tattoos are prohibited - some are idolatrous (writing the name of a deity) some are not. R' Shimon ben Yehuda in the name of R' Shimon who holds one liable only for writing the name of a deity uses the first categorization. In other words, the tattoo prohibition is just one case of prohibited idolatrous activities - the Torah has merely isolated one form of חוקותיהם.

The halacha follows the position of the Chakhamim. The Rambam, in the last chapter of Hilchot Avoda Zara, in his presentation of this prohibition provides a strong basis for my approach. Note how he states the origin of this prohibition even though all forms of tattoo are prohibited:

"כתובת קעקע" (ויקרא יט,כח) האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה--לוקה.