In the first halacha of the third chapter of Hilchot Megilla V'Chanuka Rambam writes:
בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם, ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות.
The Greeks made decrees against us in order to prevent us from keeping the Torah. They attempted to demoralize us by taking our money and our women. They went so far as to enter the heichal and commit atrocious acts there and make tamei the tahorot. Entering the sanctuary of the Mikdash was the ultimate slap in the face to the Jews. The Greeks were making an absolutely unequivocal statement that they did not respect the beliefs of the Jews. Toharot signifies the Jews rejection that the perfection of man flows from his body. It is the body and its vital fluids that are the principal causes of tuma (I believe Rabbi Maroof has a nice article on this topic) . In fact Rambam (end of Hilchot Mikvaot) views the system of tuma and tahara as a remez to the essential role of the mind in the purification of the soul:
דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירת הכתוב הן, ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעת אותן, והרי הן מכלל החוקים; וכן הטבילה מן הטומאות, מכלל החוקים היא: שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים, אלא גזירת הכתוב היא, והדבר תלוי בכוונת הלב; ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק, כאילו לא טבל. ואף על פי כן, רמז יש בדבר: כשם שהמכוון ליבו ליטהר--כיון שטבל--טהר, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר; כך המכוון ליבו לטהר נפשו מטומאת הנפשות, שהן מחשבות האוון ודעות הרעות--כיון שהסכים בליבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעות--טהר. הרי הוא אומר "וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם: מכול טומאותיכם ומכל גילוליכם, אטהר אתכם" (יחזקאל לו,כה).
It is clear the Jewish conception of tuma and tahara is an absolute negation of cruder forms of Hellenism and their concept of arete.
Comments