Ta'am in Rambam and Ta'am in Rashi

Rashi on Chumash Shemot Chapter 21 Verse 1 writes:
אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם
Here Rashi speaks of the absolute necessity to present the ta'amai haDavar and peirusho. This is necessary if Torah is indeed a system of chachma and not dogmatic laws. I am interested in clarifying what is meant by ta'amai haDavar - is it the same as what Rambam writes of at the end of Hilchot M'eila?
ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה, ולידע סוף עניינם כפי כוחו. ודבר שלא ימצא לו טעם, ולא ידע לו עילה--אל יהי קל בעיניו; ואל יהרוס לעלות אל ה', פן יפרוץ בו. ולא תהא מחשבתו בו, כמחשבתו בשאר דברי החול. בוא וראה, כמה החמירה תורה במעילה: ומה אם עצים ואבנים ועפר ואפר--כיון שנקרא שם אדון העולם עליהם בדברים בלבד, נתקדשו; וכל הנוהג בהן מנהג חול, מעל בה'--ואפילו היה שוגג, צריך כפרה. קל וחומר למצוות שחקק לנו הקדוש ברוך הוא--שלא יבעוט אדם בהן, מפני שלא ידע טעמן; ולא יחפה דברים אשר לא כן על ה', ולא יחשב בהן מחשבתו בדברי החול. הרי נאמר בתורה "ושמרתם את כל חוקותיי ואת כל משפטיי, ועשיתם אותם" (ויקרא יט,לז; ויקרא כ,כב)--ואמרו חכמים ליתן שמירה ועשייה, לחוקים כמשפטים: והעשייה ידועה, והיא שיעשה החוקים; והשמירה, שייזהר בהן ולא ידמה שהן פחותין מן המשפטים. והמשפטים, הן המצוות שטעמן גלוי, וטובת עשייתן בעולם הזה ידועה, כגון איסור גזל ושפיכות דמים וכיבוד אב ואם; והחוקים, הן המצוות שאין טעמן ידוע. אמרו חכמים, חוקים שחקקתי לך, ואין לך רשות להרהר בהן. ויצרו של אדם נוקפו בהן, ואומות העולם משיבין עליהן--כגון איסור בשר חזיר, ובשר בחלב, ועגלה ערופה, ופרה אדומה, ושעיר המשתלח.
What precisely is the difference between these two "ta'am"s?

Comments

Rabbi Joshua Maroof said…
I understand Rashi as making reference to formal causes, while Rambam is discussing final causes. In other words, if I ask why I must act a certain way, I might mean one of two things. I could be asking which halachic principle compells me to act that way, i.e., I could be requesting clarification of a formal principle. On the other hand,I could be asking why the halacha is formulated in the way that it is, i.e., I am asking about the purpose that the formal principle is designed to serve.

Most Jews lack two dimensions of Torah knowledge. The first is that they fail to perceive the laws of the Torah as an orderly system that has a consistent abstract logical form. Oftentimes, the dinim of the Torah are perceived as innumerable concrete particulars, without any underlying set of conceptual roots from which they emerge and that integrates and accounts for them.

The second deficiency in knowledge is that even people who are aware of the formal constructs of halacha fail to appreciate that the form halacha possesses is there for a reason, to accomplish specific ends.
10:25 AM
Anonymous said…
I would like to amlify Josh's excellent point. The formal cause can itself be thought of in two ways- a mathmatical sense whose value lies more in consistency than in reality and a physical sense. The pfysical sense requires that the nefsh distil its principles from rich sensory experience as Ralbag points out in intro to Shir hashirim. It is the failure to acquire this rich experience that I refer to as the cause of the sterile lifeless formulae in the intro to lashon limudim. Our project is to reconstruct the story approach to distilling principles that will solve both the lack of regard or formal and final causes.
11:06 AM
Post a Comment